מורים‎ > ‎

הכיתה המהופכת

הכיתה המהופכת היא גישת הוראה שבה מתהפכים תפקידם של ה"בית" ו"בית הספר".
בבית - נחשף התלמיד לתוכן החומרי ולפעילויות באמצעות סרטונים ומידע בדפי האתר (מה שבדרך כלל "מועבר" בכיתה הרגילה בבית הספר ע"י הוראה פרונטאלית של המורה).
בכיתה בבית הספר - "עושים את שיעורי הבית" ומרחיבים את הידע וההבנה של הנושא כך שהמורה מדריך ומסביר לקבוצות תוך כדי עבודת תלמידים בכיתה.

למה בארץ, למה בכלל?

1. כיתות בארץ גדולות - מה שמוביל בהכרח לפערים גדולים בין התלמידים מבחינת יכולת ומבחינת רקע לימודי. (ככל שיהיו יותר תלמידים הסיכוי למציאת פערים גדול יותר) ואי אפשר לתכנן כל שיעור כמחזה שייקספיר שבו מוצא כל תלמיד הסברים המותאמים לרמתו.
למרות שהקטנת מספר התלמידים הוא פתרון אידיאלי, כדאי שלא נחכה. זה לא יקרה וגם אין ממש הצדקה לזה כי בהחלט אפשר "לספק" מידע להמונים בעזרת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים.
בשיטת הכיתה המהופכת התלמיד מתמודד עם החשיפה למידע בביתו דרך המחשב בצפיה בסרטונים. תלמיד מתקשה יוכל להקשיב מספר רב של פעמים לאותו הסבר או לצפות בגרסאות שונות ויבוא לכיתה עם שאלות.

2. שיעורים קצרים, ולא ברצף - שיעור כימיה נמשך כ- 45 דקות, עד שמזכירים לתלמיד מי ומה ואיפה... כבר הגיע הזמן לסכם את השיעור. חשבתם על ניסוי פתיחה? דיון סוער? שכחו מזה.
הערכה גסה של מורים היא שכ 30% מזמן השיעור מוקדש לחזרה, 40% להעברת תכנים חדשים, פחות מ 20% לתרגול והעמקת ההבנה והשאר נע בין טיפול בבעיות משמעת והסדרת עניינים טכניים. וזה למען האמת עבור מורים מנוסים. 
בשיטת הכיתה המהופכת זמן הכיתה הוא זמן איכות, העמקת הידע והיחס לקבוצות היכולת השונות מתאפשרת. 

3. משעמם - פעם באמת לא היה לכולם מחשב אז הרעיונות כאן היו ל"צפונבונים" ועשירים בלבד.
 היום זה כבר די נדוש. אם אין לתלמיד אייפון , אייפד, אייפוד או סתם מחשב נייד אז לפחות יש לו מחשב בבית או לפחות בבית הספר או בספריה המקומית.
התלמידים רגילים להשתמש באמצעים האלה: לשחק, לראות סרטים, להגיב ולקבל תגובות. אם אנחנו לא נספק לו חוויות ברף הזה - הוא ישתעמם ובצדק.  

3. ריכוז - האם באמת אפשר להושיב ילד על כיסא ולהפציץ אותו בחומר לימודי מהבוקר עד הערב?
וכל מי שלא מסוגל לכך כבר מאובחן בבעיות קשב וריכוז (ראו עתיד החינוך) - אז כנראה שיש גם לי.
בשיטת הכיתה המהופכת הילד לומד בזמנו החופשי , ויכול לשוב להסברים כמה פעמים שהוא צריך.
למעשה כשהוא בבית אנחנו כמורים מקבלים זמן כיתה נוסף אך בעיקר זמן שמנוצל ביעילות.

איך כדאי להתחיל?

אני יוצא מנוקדת הנחה שהמעבר גם למורה וגם לתלמידים (אולי בעיקר לתלמידים) קשה
ושהמורה אינו בקיא יותר מידי בעריכת סרטונים, הכנת מצגות וכדומה - מורה של לוח וגיר ואין דבר רע בכך כלל!
דרישות מינימאליות:
א. מצלמת וידאו דיגיטאלית פשוטה עם חצובה או מתקן יציב.
ב. מחשב
ג. חיבור לאינטרנט
ד. ידע בסיסי בפתיחת חשבון יוטיוב.
ה. לוח או כל אמצעי אחר להוראה "רגילה"

הנה כמה טיפים להתנסות ראשונה:
1. בחר נושא פשוט להוראה - מושג, תהליך תרגיל דוגמא... וכדומה (משהו מתחום הידע ושלא דורש יישום מורכב מידי)
2. צלם את עצמך בכיתה עם הלוח מלמד נושא זה ללא תלמידים! - זהו צעד ראשון כי אין צורך לרכוש מיומנויות בשימוש בתכנות מחשב - למד כפי שאתה רגיל ללמד. רק בלי תלמידים. - ודא שהמצלמה מכוונת ו"מפוקסת" לעבר הלוח. בשלב מאוחר יותר תוכל להתנסות בהכנת סרטונים המשלבים אנימציות, ומצגות.
תוכל אף למצוא סרטון שכבר הוכן (למשל אחד מאלה שכבר הכנתי ומצויים באתר זה!)
2. פתח חשבון יוטיוב והעלה את סרטוניך לרשת.
3. הקדש שיעור שלם בכיתה להצגת הניסוי הלימודי וספר לתלמידיך שעליהם לשמוע הסברים לנושא חדש בביתם הסבר את היתרונות ששיטה זו תיתן להם ותוכל אף לתת הקדמה קצרה לנושא עצמו.
4. תן לתלמידים (עוד בשיעור המבוא) דף עם שאלות: ידע הבנה ויישום בסדר קושי עולה על התוכן בסרטון ודרוש מהם לענות על כמה שאלות שניתן עד לשיעור הבא - הכן דף עם מספר רב של שאלות שתלמיד ממוצע יוכל לענות על 60% ממנו, אם השקיע כמות זמן מידתית 
5. בשיעור הבא, חלק את התלמידים לקבוצות על פי מספר השאלות שהצליחו לענות עליהם בדף העבודה.
מטרת הקבוצות להשלים את כל השאלות ולהגישם בסוף השיעור או במועד אחר שתקבע. עבור בין הקבוצות ותן לתלמידים לשאול שאלות. - כך תוכל לראות מי הם התלמידים המתקשים (או העצלנים) מי זקוק לאתגרים וכדומה. 
6. יתכן מאוד שתראה צורך להכין סרטונים עם הסברים נוספים או חלופיים לפי השאלות והקשיים שראית במהלך השיעור בכיתה.

Comments