חלקיקי החומר

 

עוד לפני שגילו את צפונות מבנה האטום ואפילו לפני שדלטון הציע שהעולם בנוי מאטומי יסודות שמרכיבים

מולקולות בעלות תכונות חדשות , דנו היוונים הקדמונים בשאלה הפילוסופית.

האם החומר שסביבנו רציף ?

במילים אחרות הם דנו בבעיה הבאה:

נניח שנקח חומר (סוכר למשל) ונחתוך אותו שוב ושוב לחתיכות קטנות יותר...  האם נוכל להמשים כך לעד?

 

היו כאלו שטענו שהחומר רציף וכמו לשאלה מתמטית הם ענו: נוכל לחתוך עד אין סוף תמיד יהיה ניתן לחלק

לחלק קטן יותר.

אלו צודדו ברציפות החומר.

 

היו כאלה שטענו שישנם חלקיקים זעירים שאינם ניתנים לחלוקה או יותר נכון , אם נחלק אותם הם כבר לא יהיו בעלי תכונות של החומר שממנו התחלנו.

כלומר בבעיה שהצגנו קיים חלקיק קטן כזה של סוכר שאם נשבור אותו הוא כבר לא יהיה סוכר.

לחלקיק הזה הם קראו א-טום (א= בלתי ניתן , טומוס= לחלוקה)

 

היום האטום קיבל משמעות אחרת אבל אנו יודעים שאכן החומר איננו רציף ומורכב מחלקיקים.

 

חלקיקי הסוכר אינם אטומים בודדים אלא מולקולות (קבוצות של אטומים קשורים זה לזה)

אבל הרעיון נשאר זהה – אם נשבור את המולקולה נשבור את החלקיק היסודי של הסוכר והשברים יהיו חלקיקים של חומר ים אחרים

וכבר לא יהיה להם תכונות של סוכר.

 

לפני שנתעמק במושגים מולקולות ואטומים (אטומים כפי שידועים לנו היום ולא ההגדרה היוונית שתוארה מעלה) חשוב שנתמקד ברעיון החלקיקי.

 

אותו רעיון שהחומר מורכב מחלקיקים יחודיים ובלתי ניתנים לחלוקה.

בין החלקיקים הקטנים האלו קיים ריק – שהוא חלל בעל נפח אך חסר חומר.  (ואקום)

 

בודאי בחטיבת הביניים דנתם בבעיה והכרתם א המודל החלקיקי.

הבה נבדוק את הבנתנו בשאלון הבא.